הסרט " Grey Gardens " של HBO שיצא ב-2009, מבוסס על הסרט הדוקומנטרי של האחים מייזל.
דרו ברימור וג'סיקה לאנג נכנסות לנעליהן של בנות בובייר.
ג'קלין קנדי אונסיס (בת דודתה של אידי ) זכתה להיות אייקון אופנה אגדתית, בשמלות הקטנות והמושלמות שלה, במשקפי השמש הגדולים ובמחרוזות הפנינים. אבל אם תשאלו אותי הפספוס הגדול של שנות ה-60 היא אידי ביל בובייר הקטנה. הדרך שבה היא הייתה מאלתרת בקשירות צעיפי ראש, סוודרים וחצאיות, וסוגרת אותם עם סיכות יהלומים שונות-
נחשב בעיני לחידוש ומקוריות שלא תפס מספיק במה, לעומת בת דודתה...
לאידי היה חוש מדהים לשילוב טקסטילים בלבוש שלה. קשה היה להבחין שהיא לובשת עשר שכבות מעליה.
כשמעמידים את ג'קלין קנדי לייד אידי , מבחינים מיד בהבדל בין טרנד אופנתי (מושלם!) לבין סטייל עם טוויסט אישי.
הכשרון הגדול שלה היה ליצור ממה שהיה לה (יש מאין) סגנון אישי ויחודי משלה.
הסרט מדהים ביופיו ומחקה את המציאות בצורה מושלמת. אידי חלמה להיות שחקנית קולנוע, ולכן מרדה במוסכמות החברתיות שמחייבות נישואים, היא לא רצתה ששום גבר יאמר לה איך עליה להתנהג ויעכב אותה בדרכה להגשמת חלומה.
"The only thing im looking for in a man is a dance partner"
מנקודת המבט שלי, אידי הייתה פמיניסטית בדרכה שלה בזמנים ההם. אני אוהבת את הכוח והאומץ שהיא מפגינה. היא לעולם לא תראה את החולשות שלה, למרות שהיא מגיעה למצב של חוסר מודעות וחוסר שליטה בחייה.
האבסורד הוא שבסופו של דבר אידי הופכת "לכוכבת" ומגשימה את חלומה, באמצעות סיפור חייה הטראגיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה