סיפורן האמיתי של אמא ובת בשם אידית בובייר-ביל. הן כונו, "אידי הגדולה"ו"אידי הקטנה". הן היו הדודה והבת דודה של ג'קלין-בובייר-קנדי-אונסיס, בנות למשפחה אריסטוקרטית. שתיהן חיו במשך עשרות שנים באחוזה מפוארת בהמפטונס בניו -יורק שנקראת "GREY GARDENS ". הן נהגו להתסגר בבית, היו מנותקות לחלוטין מהמציאות וחיו בבדידות מוחלטת מהעולם למעלה מ- 50 שנה. יחדיו הן התדרדרו לחיים משונים אשר מורכבים בעיקר בתלות אחת בשניה.
"אידי הקטנה"
"אידי הקטנה והגדולה", בצעירותן
בנות בובייר לא עבדו, הן חיו מקרן נאמנות שנגמרה זמן קצר לאחר שבעלה של אידית נפטר.
בשנת 1972, הבית הגיע למצב מאוד קשה, לא היו בו מים זורמים, ואף לא חשמל. הוא היה מזוהם, הצמחייה במחוץ פרצה פנימה, וחיו בו עשרות חתולים ורקונים. כאשר העיריה רצתה להרוס את הבית שהיה בלתי כשיר למגורי אדם, ג'קלין קנדי אונסיס נרתמה לעזרתן ומימנה להן שיפוצים אשר החזירו את הבית למצב כשיר למגורים.
"אידי הקטנה והגדולה", בצעירותן
בנות בובייר לא עבדו, הן חיו מקרן נאמנות שנגמרה זמן קצר לאחר שבעלה של אידית נפטר.
בשנת 1972, הבית הגיע למצב מאוד קשה, לא היו בו מים זורמים, ואף לא חשמל. הוא היה מזוהם, הצמחייה במחוץ פרצה פנימה, וחיו בו עשרות חתולים ורקונים. כאשר העיריה רצתה להרוס את הבית שהיה בלתי כשיר למגורי אדם, ג'קלין קנדי אונסיס נרתמה לעזרתן ומימנה להן שיפוצים אשר החזירו את הבית למצב כשיר למגורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה