טוואל שלישי, או דגם סופי?

חלקים, חלקים, ועוד חלקים.... המשי זז ומחליק, חייבת להתאים בין צורות לכיוונים, סיכות זה לא מספיק, חייבת לסמן עם גיר,
איפה החוט הישר !? או שעלי להתייחס לכיווני הפליסה? אני כבר מתבלבלת, הכל חייב להיות מדוייק מדוייק לפני שאני גוזרת!

טוואל שני

טוואל ראשון

תיקונים , תיקונים, ועוד תיקונים..

הצעה לקולקציה

הצעה לקולקציה: צלליות נשיות אשר מבליטות את אזור האגן. שילוב בין סגנון הלבוש של אידי, לבין נושא ההשראה שלי.

צללית המומיה עניינה אותי, האינטרפטציה שלי לכך הייתה שימוש בחתכים רבים בבגד , שעדיין מצליחים להעביר את תחושת "הליפוף". השתמשתי בשיפונים נשפכים, שהקשתי ע"י פליסה והדבקתי על שרמז. אני רוצה להעביר תחושה של משהו סטטי מול דינמי, רך מול קשה, עומד מול נשפך. עשיתי שימוש בפרווה, וקריסטילים , קיבלתי השראה מעולמה הססגוני של אידי, ומפה אני אקח את זה לעולם שלי .

some first sketches

סקיצוניות ראשוניות, משלבות ליפופים וקשירות סביב הגוף כאשר חלק מהקשירות מסתיימות בפפיונים. שילבתי קריסטלים על בגד גוף, אשר מכסים מקומות שונים בגוף, או נמצאים בפיזור על הגוף. משחק בין אטום ושקוף, שנגרם בעקבות הליפופים והפתיחות שלהם, צלליות שנשארות צמודות לגוף, ומדגישות את הקווים שלו, וצלליות שמתרחקות מהגוף ומבליטות אזורים כמו האגן והידיים.

colorfulness

some materials

להפוך שיפון נשפך לפליסה מהודק, קריסטלים על אורגנזות ושיפונים,הטבעות של כפות ידיים בצבע או בקריסטלים , שילוב של פרווה, סיכות שתופסות את הבגד.... אני מנסה לחפש ולמצוא איזון בין העולם של אידי לעולם שלי. למצוא את הרוך והנשיות בפיתוחי הבדים, ועדיין לשמור על הטרוף והביזאריות שיש באידי. בקיצור זה הזמן להתפרע!